אור ושות' משרד עורכי דין המתמחה בנזיקין, חדלות פרעון, רשלנות רפואית ותעבורה | תאונת עבודה

תאונת עבודה

תאונות עבודה

חיינו מלאים בהפתעות, חלקן משמחות ומעודדות, אך ישנן גם כאלה שהן הרות גורל ומשנות את מציאות חיינו ללא היכר. תאונה, בין אם היא מתרחשת ברגע בלתי צפוי או במהלך פעילות שגרתית, עלולה להשאיר חותם עמוק. אדם יכול למצוא את עצמו מאבד יכולות שהיו לו בעבר, כשהן נראות לו כמובן מאליו.
המקום שבו מתרחשות התאונות משחק תפקיד מכריע בקביעת זכאות הנפגע לפיצוי הולם. תאונות עבודה, לדוגמה, מצריכות התייחסות מיוחדת. הפיצוי עבור תאונות אלה עשוי להיות רחב יותר מכפי שמקובל לחשוב. לא רק שהן עלולות להוביל לפגיעות פיזיות, אלא גם להשפיע על היכולת הכלכלית, הנפשית והחברתית של הנפגע. במאמר הקרוב, נעמיק בנושא ונבין את המורכבויות והאפשרויות המשפטיות הזמינות לכל מי שנפגע בתאונת עבודה, כדי לגלות כיצד ניתן לקבל את התמיכה לה הוא זקוק.

מהי ההגדרה של תאונת עבודה

כמו כן, המוסד לביטוח לאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה אשר התרחשה במקום העבודה הקבוע של עובד ו/או אשר נגרמה כתוצאה ישירה מביצוע משלח ידו ו/או כאשר הוא נשלח למשימה מטעם מעסיקו. לעומת זאת, בעבור עצמאיים אשר לא קיים להם מעסיק קבוע, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שמקורה במהלך או כתוצאה ממשלח ידו האישי.

בנוסף לכך, עובדה אשר חומקת מעיניהם של רבים בהקשר תאונות עבודה, הוא תאונות דרכים אשר התרחשו כתוצאה מהגעתו ועזיבתו של העובד את מקום עבודתו. כלומר, תאונות דרכים אשר אירעו לאדם בעודו נוסע מביתו למקום עבודתו ולהפך, מוכרות ומוגדרות גם הן כתאונות עבודה, עובדה אשר למעשה חושפת כמעט כל אדם עובד לייתכנות כי הוא עלול לעבור תאונת עבודה במהלך חייו.

זאת ועוד, כי גם תאונות אשר מתרחשות במהלך הפסקותיהם של עובדים, בין אם התרחשו במקום העבודה עצמו או בין אם בסמוך לו, יוגדרו גם הן כתאונות עבודה. כלומר, אדם אשר יצא ממקום עבודתו למען הפסקת התרעננות בה נפגע, אף כי הפגיעה ארעה מחוץ למקום עבודתו ובעודו אינו נוטל חלק פעיל במשלח ידו – יוכר כאדם אשר עבר תאונת עבודה לכל דבר ועניין.

מי אחראי לתשלום במקרה של תאונת עבודה?

כאשר מדובר בתאונת עבודה, השאלה "מי משלם?" היא קריטית. המוסד לביטוח לאומי משמש כגוף המעניק מענה עבור עובדים שנפגעו במהלך עבודתם. כלומר, הוא נושא בעלויות הטיפול הרפואי הנדרש בעקבות תאונת העבודה, ומספק תמיכה לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע משלח ידם.
ביטוח לאומי מכסה את כלל תאונות העבודה המוכרות בישראל, והזכאות לפיצוי היא זכות כללית שאינה ניתנת לערעור. כל עובד במדינת ישראל משלם דמי ביטוח חודשיים, ובתמורה לכך הוא זכאי למגוון שירותים במקרה של תאונת עבודה.
בנוגע לטיפול הרפואי, המוסד לביטוח לאומי מממן את הטיפול המיידי שנדרש בעקבות הפגיעה. זה כולל עזרה ראשונה, אשפוז ראשוני, וכולל טיפול בקופות החולים, מגן דוד אדום, ובתי חולים או מרפאות לרפואה דחופה. המימון הוא מלא, ומותנה כמובן בצורך הנובע מהתאונה. כך, העובד יכול לקבל את הטיפול הנדרש במהירות וביעילות, ולפחות במובן זה, להקל על הקשיים שנגרמו בעקבות הפגיעה בעבודתו.

תשלום פיצויים המוענק לאחר שהתרחשה תאונת עבודה

אדם שנפגע בתאונת עבודה וכתוצאה מכך נפגע כושר עבודתו זכאי לקבל דמי פגיעה הנקראים "דמי תאונה" מהמוסד לביטוח לאומי, בנוסף למימון ההוצאות הרפואיות. הוא יכול לקבל עד 13 שבועות (כשלושה חודשים) של דמי פגיעה בשיעור של 75% מהכנסותיו בשלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה.
למשל, אם נפגע ב-3 בדצמבר, הוא יקבל 75% ממשכורתו 3 חודשים אחורה כלומר מספטמבר עד נובמבר. על העובד להגיש תביעה לביטוח הלאומי, לצרף חוות דעת רפואית שמתארת את אי כושרו לעבוד ומסמכים נוספים כמו תעודת אי כושר עבודה. חשוב להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, אחרת התביעה עלולה להתיישן, מה שיקשה על קבלת פיצוי.

איך מחושב סכום הפיצוי עבור תאונת עבודה?

לא כל תאונת עבודה מזכה את התובע בתשלום מלא של שלושה חודשים. אם הפגיעה שולית או זניחה בכושר העבודה, התשלום עשוי להיות מופחת. עובדים עם נכות קבועה של 9%-19% זכאים למענק חד פעמי, בעוד שעובדים עם נכות גבוהה יותר זכאים לקצבה חודשית.
עובדים עם נכות זמנית מעל 9% יכולים לקבל קצבה כל עוד הם מוגדרים כנכים. דמי התאונה תלויים באי יכולת ההשתכרות; לדוגמה, אם עובד היה עובד 8 שעות ונדרש לעבוד רק 4, הוא זכאי למחצית מדמי התאונה.
בנוסף, "נכה נזקק" היא תביעה שמאפשרת לקבוע דרגת נכות זמנית של 100% לתקופה קצובה. התביעה מאושרת אם הוועדה קובעת שאין לתובע סיכוי סביר לעבוד ואין לו הכנסות. תקנה 15 מאפשרת להוסיף לאחוזי הנכות שנקבעו אם הוכח שהכנסות התובע ירדו בעקבות התאונה, בהתאם לירידה בהכנסות, מקצועו וגילו.

תהליך הגשת בקשה להכרה בתאונת עבודה

כדי לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, יש צורך למלא טופס לקביעת דרגת נכות ולתשלום קצבת נכות. בטופס יש לכלול את כל הפרטים האישיים של העובד, כמו גם את המידע הנוגע לפגיעה, כולל מועד התאונה, סוג הפגיעה, התסמינים והטיפול הרפואי שניתן. בנוסף, יש לצרף את הפרטים הפיננסיים, כגון הכנסות קודמות, כדי שהמוסד יוכל לקבוע את גובה הפיצוי המגיע.
לאחר הגשת התביעה, היא תיבחן על ידי ועדה רפואית, אשר עשויה להזמין את התובע להתייצב בפניה. במהלך ההתייצבות, הוועדה תערוך הערכה מעמיקה של מצבו הרפואי של התובע והשפעת הפגיעה על כושר העבודה שלו. במקרים רבים, הוועדה יכולה לבקש מסמכים נוספים או מידע נוסף שיסייע לה בקביעת דרגת הנכות.
במהלך ההתייצבות בפני הוועדה, מומלץ להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים, כולל חוות דעת רפואיות, תעודות רפואיות, תיעוד טיפולים קודמים וכל פרט שיכול לתמוך במצבו של התובע. כמו כן, יש אפשרות להגיע בליווי עורך דין שיכול לייצג את התובע ולסייע לו להציג את המקרה בצורה הטובה ביותר. ההכנה המוקדמת והבאת המסמכים הנדרשים יכולים להעלות את הסיכויים לקבלת הפיצוי המגיע.

דוגמאות למקרים של תאונות עבודה

עובדים רבים בישראל אינם מודעים לכך שהתאונה שחוו עשויה להיחשב כתאונת עבודה, ולעיתים קרובות הם טועים לחשוב שהתאונה אינה נכללת בקטגוריה זו. לאור כך, הם לא פועלים למימוש זכויותיהם המגיעות להם מהמוסד לביטוח לאומי. כדי להבהיר את הנושא, נסקור כמה עקרונות המצביעים על קיומה של תאונת עבודה, עם דגש על מקרים פחות ברורים ומפתיעים, כפי שנקבע בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995.
החוק מגדיר שבעה סימנים המצביעים על תאונת עבודה:
  • פציעה בדרכי הגעה או חזרה מהעבודה- עובד שנפגע בדרכו לעבודה או במהלך החזרה ממנה, בין אם בנסיעה ובין אם בהליכה, נחשב לנפגע תאונת עבודה. זה כולל גם פציעות בדרך למקום לינה או מגורים. עובד כזה זכאי לפיצויים וסיוע מהביטוח הלאומי.
  • פציעה תוך כדי עבודה- אם עובד נפצע בזמן שהוא עוסק בפעילות כלשהי במקום העבודה, גם אם היא לא קשורה ישירות לתפקידו, כמו להחליק במדרגות או להתחשמל, הוא עדיין ייחשב כנפגע תאונת עבודה.
  • פציעה בהגנה על רכוש או נפש- כאשר עובד נפצע במאמץ למנוע נזק לאדם אחר או לרכוש בעבודתו, כמו במקרה שבו הוא מנסה לתפוס פריט שנופל או להגן על מישהו מסכנה, הפציעה תיחשב כתאונת עבודה.
  • תאונה שנגרמה על ידי חפץ או אדם אחר– תאונה המתרחשת כתוצאה מהתנגשויות עם חפצים או אנשים אחרים שנמצאים במקום העבודה, תיחשב גם היא כתאונת עבודה, כל עוד היא לא נגרמה על ידי הנפגע בעצמו.
  • תאונה בזמן הפסקה– תאונה המתרחשת בזמן הפסקת אוכל שניתנה על ידי המעביד, כמו גם במהלך הדרך למקום האכילה, תיחשב לתאונת עבודה. לדוגמה, קבוצת עובדים שנפצעה בדרכם ממקום העבודה למקום קבוע שבו הם אוכלים, תהיה זכאית להכרה כנפגעי תאונת עבודה.
  • תאונה במקום העבודה או בעת קבלת שכר– תאונה המתרחשת במקום העבודה, או בדרך אל ומקום קבלת תלוש השכר, תיחשב גם היא כתאונת עבודה. לדוגמה, אם עובד נפצע בדרך לאסוף את תלוש השכר שלו, הפציעה תיחשב כתאונת עבודה.
  • תאונה כחבר וועד עובדים- אם עובד נפגע במילוי תפקידו כחבר וועד עובדים, הוא יהיה זכאי להכרה כנפגע תאונת עבודה, כל עוד הוא לא סטה מהדרך המקובלת. במקרה זה, חשוב להבין שסטייה מהדרך הכוונה היא שלא ניתן לבצע עיקופים או עצירות שאינן קשורות להגעה או חזרה ממקום העבודה, אך ישנם מקרים שבהם עצירות חיוניות, כמו לתדלוק או להורדת ילדים, ייחשבו לסבירות.
החוק מקיף מגוון רחב של סיטואציות שיכולות להיות רלוונטיות לחלק משמעותי מהעובדים בישראל, והוא מעניק תוקף לתאונות רבות כתאונות עבודה, תוך דגש על מרכיבים משמעותיים.
כשהעובד מבצע פעולות שמקשרות אותו לעבודה, כמו במקרה של עובד באתר בנייה שניסה להציל חבר מחפץ שנופל במהלך הפסקת אוכל, כך מתחזקת העילה להכרה בפציעה כתאונת עבודה. ככל שמתממשים יותר מהתנאים המצוינים, כך מתחזקות הסיכויים לקבלת הפיצויים המגיעים.
כמו כן, חשוב לציין שבדיונים הסובבים את המקרים הללו, נוכחות של נציג משפטי עשויה להיות קריטית. עורך דין המיומן בתחום יכול לשכנע את הוועדה שהמקרה הספציפי שלכם עומד בקריטריונים המוגדרים בחוק. זה נכון במיוחד במקרים שבהם קיימת תחום אפור או קושי בהכרה חד משמעית במצב כתאונת עבודה. נוכחות משפטית יכולה להוות יתרון משמעותי ולעזור לעובד לקבל את ההכרה והפיצויים שמגיעים לו בעקבות התאונה.

עורך דין המתמחה בתאונות עבודה

בהתאם לקשיים הרבים שמלווים עובדים המנסים לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי, מומלץ לעיתים קרובות לפנות לייעוץ משפטי חיצוני, כגון עורך דין המתמחה בתאונות עבודה. עורך דין כזה מביא עימו ידע וניסיון בכול הנוגע לדקויות והדרישות המיוחדות של המערכת, ומסוגל לקיים שיח אפקטיבי ויעיל מול המוסד.
עובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם המגיעות להם לפי החוק, ולעיתים תוצאה מכך היא מימוש חלקי או אף חוסר במימוש זכויותיהם. כתוצאה מכך, הם עלולים להחמיץ פיצויים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.
לפני שמבצעים פנייה רשמית למוסד לביטוח לאומי, חשוב להיוועץ עם איש מקצוע משפטי. עורך דין יוכל להסביר את כל הזכויות המגיעות לעובד בעקבות הפגיעה, לפרט את תהליך הגשת התביעה, ולוודא שכל המידע והמסמכים הרלוונטיים מוכנים ומוגשים בצורה נכונה. כך ניתן להבטיח שהעובד יקבל את הפיצויים המגיעים לו בצורה המלאה והמהירה ביותר האפשרית.
ייעוץ משפטי על ידי עוד דין מקצועי יכול להוות יתרון משמעותי במאבק מול המוסד לביטוח לאומי, והוא עשוי להגדיל את הסיכויים לקבלת ההכרה והפיצוי המגיעים לעובד בעקבות התאונה.

לסיכום – תאונות עבודה מהוות זכות שאינה מנוצלת על ידי רבים

כפי שמוצג לעיל, תאונות עבודה יכולות להתרחש בכל מקום ובכל שלב במהלך העסקתו של אדם, בין אם מדובר בתאונה בדרך לעבודה, בתאונה במקום עבודה שאינו פיזי כמו משרד, או תאונה באתר בנייה. למרות שכיחותן הרבה, רבים מהעובדים אינם מודעים לזכויות המגיעות להם בעקבות פגיעה בעבודה, זכויות אשר עשויות להקנות להם פיצויים משמעותיים.
במצבים שבהם מתרחשת פגיעה, ובמיוחד כאשר היא גורמת לאובדן כושר עבודה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום תאונות העבודה. עורך דין כזה יכול לייצג את העובד מול הוועדה הרפואית והמוסד לביטוח לאומי, ולוודא שהתביעה והפיצויים הנלווים יתקיימו בצורה המיטבית עבורו.
אם אתם שואלים את עצמכם מה לעשות במקרה של תאונת עבודה, חשוב לפנות לנציג משפטי כדי להגדיל את זכויותיכם ולוודא שכל הזכויות המגיעות לכם מתוקף החוק יתממשו במלואן.
חשוב לציין כי המידע שהוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא יכול להחליף ייעוץ מקצועי. יש לראות בו הסבר כללי בלבד, ואין להסתמך עליו או לפעול בהתאם לו ללא ייעוץ משפטי מתאים.

עדיין יש שאלות?

השאר פרטים וקבל ייעוץ