האם ירידה מרכב היא תאונת דרכים?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר נחקק בשנת 1975, מעניק פיצויים אוטומטיים לאנשים שנפגעו בגופם כתוצאה מתאונת דרכים, וזאת מבלי שיידרש מהם להוכיח אשם כלשהו. עם זאת, חשוב לציין כי ההגדרה המשפטית של "תאונת דרכים" לפי החוק שונה מההבנה היום-יומית של המונח.

בהתאם לחוק, "תאונת דרכים" מוגדרת כמקרה שבו אדם נפגע בשל שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. החוק גם קובע כי אם הנזק נגרם ממעשה מכוון שנועד לפגוע בנפגע, אזי המקרה לא ייחשב לתאונת דרכים והפיצויים לא יינתנו.

תיקון מספר 8 לחוק הפיצויים, שנכנס לתוקף בספטמבר 1990, הרחיב את ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי" כך שהיא כוללת גם את הפעולות של כניסה וירידה מהרכב. יחד עם זאת, פסיקות שונות קובעות כי לא כל מקרה של כניסה או ירידה מהרכב ייחשב לשימוש ברכב מנועי המזכה את הנפגע בפיצויים.

במקרה שנדון בבית המשפט העליון (רע"א 8548/96), אדם נכנס למשאית במטרה לקחת מצית ונפל כאשר ניסה לרדת ממנה. בית המשפט קבע כי במקרה זה, האירוע לא נחשב לתאונת דרכים, מכיוון שהכניסה לרכב לא נעשתה למטרות תחבורה אלא למטרות פרטיות.

באופן דומה, במקרה אחר שנדון בבית המשפט המחוזי (ת.א. 1587/89), נפסק כי פגיעות גופניות יכולות להתרחש גם ללא מגע ישיר עם הרכב. כך, אדם שירד מרכב ונפל, ייחשב כנפגע אם הנפילה הייתה תוצאה ישירה של פעולתו, גם אם הפגיעה התרחשה בשלב הירידה מההרכב.

לסיכום, ניתן לומר כי לא כל אדם שנכנס או ירד מרכב יוכל לקבל פיצויים אוטומטיים על פי החוק. הזכאות לפיצויים תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

* יש לציין כי המידע המוצג כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.