תסמונת כאב אזורי מורכב CRPS או RSD או תסמונת כאב כרוני

תסמונת CRPS, אשר מוכרת גם בשמות RSD או תסמונת כאב כרוני, היא מצב רפואי שמוביל לכאב עז במיוחד באיבר שנפגע. תסמונת זו יכולה להתפתח לאחר חבלה כלשהי, ללא קשר לחומרת הפגיעה, בין אם מדובר בפציעה קלה יחסית ובין אם בחבלה חמורה. מה שמיוחד בתסמונת זו הוא שהכאב שהיא גורמת אינו פרופורציונלי לעוצמת החבלה שהתרחשה. לעיתים קרובות, הכאב מתואר ככאב עז מאוד, ולעיתים משווים אותו לכאב שנחווה במהלך צירי לידה קשים במיוחד או לכאב הנגרם בעקבות קטיעה של אצבע, בין אם ביד ובין אם ברגל. המאפיינים המיוחדים של תסמונת זו מצביעים על כך שהיא מצריכה התייחסות וטיפול ייחודיים כדי לנהל את הכאב ולשפר את איכות חיי המטופלים.

הגורמים המדויקים לתסמונת CRPS אינם ידועים, אך היא נחשבת להפרעה נוירופתית, כלומר היא נובעת מפגיעה במערכת העצבים. הפגיעה הזו יכולה להתרחש בעקבות מגוון סיבות, כגון חבלה, שבר, ניתוח או דלקת. לעיתים, התסמונת יכולה להתפתח גם ללא סיבה ברורה. תסמונת CRPS יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה יותר בקרב נשים. כמו כן, היא עשויה להיות מצב כרוני שנמשך שנים רבות, או שהיא יכולה להופיע באופן זמני ולחולף.

 

אבחון תסמונת CRPS מתבצע על ידי רופא מומחה בתחום הכאב והנוירולוגיה. תהליך האבחון עשוי להיות מאתגר, כיוון שהתסמינים של CRPS דומים לאלו של מצבים רפואיים אחרים. כדי לאשר את האבחנה, הרופא יבצע בדיקה גופנית ויבקש מהמטופל לספק מידע על ההיסטוריה הרפואית שלו. בנוסף, הרופא יכול להמליץ על ביצוע בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם או בדיקות הדמיה כמו צילום רנטגן, אולטרסאונד או CT, על מנת לשלול בעיות אחרות ולוודא את האבחנה.

לצערנו, נכון להיום, לא קיימת תרופה ספציפית המיועדת לרפא את תסמונת CRPS. עם זאת, ישנם טיפולים מגוונים שמסייעים בהקלת הכאב ובשיפור הסימפטומים הנלווים. הטיפול בתסמונת לרוב כולל את האלמנטים הבאים:

 

– תרופות לשיכוך כאבים: שימוש באופיואידים או בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) יכול להפחית את תחושת הכאב.

– פיזיותרפיה: טיפול פיזיותרפי חשוב לשיפור התנועה של האיבר הפגוע ולסייע בשיקום הפיזי.

– תמיכה פסיכולוגית: טיפול נפשי שמטרתו לסייע למטופלים להתמודד עם הכאב הכרוני וההשפעות הנפשיות שלו.

– טיפולים משלימים: שיטות נוספות כמו דיקור סיני, יוגה ושיטות רפואה אלטרנטיבית אחרות עשויות להוות כלי נוסף להקלת הכאב.

 

 

1. CRPS דרגה 1 (CRPS Type 1): תסמונת זו מאובחנת כאשר הכאב נגרם כתוצאה מחבלה ישירה לאיבר, לדוגמה יד או רגל. במצב זה, המטופל חווה כאבים עזים שאינם תואמים את הנזק הפיזי הנמדד בבדיקות הרפואיות. לדוגמה, ייתכן כי בבדיקות כמו EMG או CT לא תימצא עדות לפגיעה, אך הכאב עשוי להיות כל כך חזק עד שמגע קל באיבר הפגוע יגרום לסבל רב. לעיתים, צבע העור באיבר יכול להשתנות, וייתכנו הבדלי טמפרטורה ביחס לאיבר המקביל בגוף. תסמונת זו יכולה גם להתפתח לאחר תקופות ארוכות של חוסר תנועה, כמו במקרים של גבס.

 

2. CRPS דרגה 2 (CRPS Type 2): תסמונת זו מאובחנת כאשר ישנן הוכחות לפגיעה עצבית באיבר הפגוע. הוכחות אלו לא תמיד נחשפות בבדיקות EMG, ולעיתים יש צורך בבדיקות נוירולוגיות נוספות כדי לאשר את קיומה של הפגיעה העצבית. גם במקרים של CRPS דרגה 2, הכאב עשוי להיות כה חמור, עד שהמטופל לא יוכל להשתמש באיבר הפגוע או להזיז אותו אפילו במעט. הטיפול במקרה זה עשוי להיות מאתגר יותר, ולעיתים הרפואה המודרנית אינה מצליחה לספק פתרונות אפקטיביים.

 

באופן כללי, תסמונת כאב כרוני נחשבת למצב נדיר מאוד, כאשר היא מאובחנת בכש 5 אנשים מתוך 100,000 מדי שנה. גילאי הנפגעים נוטים להיות בין 40 ל-60 שנים.

אחוזי הנכות המוענקים לנפגעי תסמונת CRPS יכולים להיות גבוהים מאוד, ולעיתים להגיע עד ל-100% נכות לצמיתות במקרים חמורים במיוחד. 

 

שיעור הנכות נקבע בהתאם לחומרת הכאב וכיצד הוא משפיע על התפקוד של האיבר הפגוע. חשוב להבין שבמקרים רבים, אנשים הסובלים מתסמונת CRPS לא רק חווים נכות בתחום הנוירולוגי, אלא גם עשויים לסבול מנכות בתחומים נוספים, כמו תחומים נפשיים (פסיכיאטריים), אורתופדיים ועוד. לכן, חשוב להדגיש שבזמן קביעת אחוזי הנכות, הנפגע ייבדק לא רק על ידי רופאים מומחים בתחום הנוירולוגיה, אלא גם על ידי רופאים בתחומים נוספים שרלוונטיים למצבו, כדי לקבל תמונה כוללת ומדויקת של הנכות.