מהו הסדר חובות או הסדר נושים

הסדר נושים בפשיטת רגל הוא תהליך שבו חייב, שלא מצליח להחזיר את חובותיו, שואף להגיע להסכמה עם נושיו על תשלום אחוז מסוים מהחובות, שהוא נמוך בהרבה מהחוב הכולל.

הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון

בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, חברות וארגונים יכולים להגיש בקשה להסדרי נושים במטרה להבריא את החברה ולמנוע מנושים לפגוע בפעילותה העסקית. הליך זה נועד לאפשר לחברה להמשיך לפעול, ולכן מוגשת בקשה להקפאת מצב החובות הקיים. הצו להקפאת ההליכים בדרך כלל ניתן לתקופה קצובה, עם מגבלה של עד 9 חודשים. במהלך תקופה זו, עורך הדין המייצג את החברה פועל למנוע מהנושים לפגוע בנכסי החברה או לנקוט בהליכים משפטיים נוספים. המטרה של הליך זה היא לספק לחברה הזדמנות לנהל מחדש את חובותיה ולמצוא פתרונות שיאפשרו לה לשוב לפעילות כלכלית תקינה, תוך שמירה על זכויות הנושים.

חדלות פירעון היא הליך משפטי ובירוקרטי, המוכר גם בשמות פשיטת רגל, הקפאת הליכים ומחיקת חובות. התהליך נועד להגן על זכויותיהם של חייבי כספים ולסייע להם להתמודד עם מצבים כלכליים קשים. כאשר מטפלים בחוב באמצעות הסדר, ישנם מספר יתרונות משמעותיים:

במקרים רבים, חייבים, בין אם אנשים פרטיים ובין אם תאגידים, מנסים להגיע להסדרים עם נושיהם. עם זאת, לעיתים יש קושי להגיע לפתרון שיתאים לכל הצדדים המעורבים בחוב. בשלב זה נכנס לתמונה עורך דין המתמחה בהסדרי נושים, אשר יכול לגבש הסדר במסגרת הליך חדלות פירעון, ולהציע פתרונות שיסייעו לכל הצדדים להגיע להסכמה ולשוב לפעולה כלכלית תקינה.

הסדר נושים הוא הליך שבו חייב, צבר חובות ואינו מסוגל להחזיר את החובות לנושיו, מבקש להגיע להסכמה עם כל נושיו על תשלום אחוז מסוים מהחובות, בדרך כלל נמוך משמעותית מהחוב הכולל. הרעיון מאחורי ההליך הוא לייצר מצב שבו החייב יכול לשלם את חובותיו בצורה נוחה יותר, ובכך למנוע את קריסתו הכלכלית.

– פשרה פיננסית: הסדרים אלו נועדו לאפשר לחייבים להגיע לפשרות עם נושיהם, שיכולות לכלול קיזוז של חלק מהחוב או פריסת תשלומים נוחה.

– שיקום כלכלי: ההסדרים מסייעים לחייבים להימנע ממצבים קשים כמו כינוס נכסים או פשיטת רגל, ובכך לאפשר להם להמשיך בפעילותם הכלכלית.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש אשר חוקק בשנת 2018 מאפשר לחייבים, בין אם מדובר באנשים פרטיים ובין אם בעסקים או תאגידים, להגיע להסדרים עם נושיהם. החוק מסדיר את התנאים והפרוצדורות הנדרשות להגעה להסדר, ובמקרים שבהם לא ניתן להגיע להסדר עצמאי, החוק נכנס לתוקף כדי להקל על החייבים.

בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, חברות יכולות להגיש בקשה להסדר נושים במטרה להבריא את פעילותן. בקשה זו נועדה למנוע מנושים לפגוע בפעילות השוטפת של החברה, כאשר הצו להקפאת ההליכים ניתן לתקופה קצובה (עד 9 חודשים בדרך כלל).

1. מניעת עיכוב יציאה מהארץ: הסדר נושים יכול למנוע מגבלות משפטיות על יציאת החייב מהארץ.

2. שיפור דירוג האשראי: הסדרים יכולים לסייע לשמור על דירוג אשראי טוב יותר.

3. מניעת כונס נכסים: הסדר נושים מונע פגיעות בנכסים הקיימים של החייב.

4. שמירה על תפעול העסק: החייב יכול להמשיך לנהל את עסקיו באופן שוטף מבלי להיות מופרע על ידי הליכי גבייה.

הסדר נושים עבור יחיד

שלבי הגשת הבקשה

• כתיבת הבקשה– על מנת לנסח את הבקשה בצורה מקצועית ולפרט את הנימוקים הנכונים, מומלץ להיעזר בעורך דין המומחה בהליכי חדלות פירעון. עורך הדין יידע כיצד להציג את המידע הנדרש בצורה שתשכנע את בית המשפט.
• הבנת החובות והזכויות– עורך דין יוכל להסביר לחייב את החובות והזכויות המגיעות לו במסגרת ההליך, מה שיכול להקל על תהליך קבלת ההחלטות.

לסיכום

בבית המשפט המוסמך, שופט אחד יבדוק את בקשתו של היחיד. השופט יעריך את הנימוקים שהוצגו, תוך התמקדות בתועלת שתצמח לנושים מההליך בהשוואה להליך רגיל של חדלות פירעון. הוא יכול לקבוע תנאים שונים על ההסכם כדי להבטיח שהפתרון המוצע יהיה הוגן ומועיל לכל הצדדים המעורבים.

במקרה שהבקשה תועבר להצבעת הנושים, השופט יכול למנות מנהל תהליך שיפקח על ניהול ההסכם ויטפל בסוגיות שיכולות לעלות במהלך ההליך. המנהל יסייע לוודא שההסכם מתנהל בהתאם לתנאים שנקבעו ויעזור בפתרון בעיות או מחלוקות שעשויות להתעורר בין החייבים לנושים.

כדי לאשר את עקרונות ההסדר, יש צורך בהתקיימות של תנאים מצטברים

יתרונות הסדר נושים בפשיטת רגל

1. מהירות ההליך: ההליך מתבצע במהירות רבה יותר בהשוואה להליכים משפטיים אחרים, הטווח זמן ממוצע להליך נע בין 6-12 חודשים.
2. הידברות ישירה: היחיד או החברה יכולים לקיים שיחות ישירות עם הנושים, דבר שמקדם את התהליך.
3. הצעת סכום נמוך יותר: החייב יכול להציע סכום נמוך מהחוב הכולל, בתמורה לקיצור משך התשלום. יש נושים שיעדיפו לקבל סכום קטן יותר מהר יותר.
4. מניעת מגבלות: ניתן להגיש את הבקשה להסדר עוד בטרם ניתן צו פתיחת ההליכים, מה שמאפשר למנוע הגבלות שמוטלות עם מתן הצו.
5. יכולת קביעת מועד הגשה: החייב יכול לקבוע את מועד הגשת הבקשה, כולל אפשרות להגיש בקשה לפני צו הכינוס או אפילו לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל, מה שמקנה לו שליטה רבה יותר על התהליך.

חסרונות הסדר נושים בפשיטת רגל

1. עמידה בתנאים: החייב נדרש לעמוד בכל התנאים שנקבעו לצורך הגשת הבקשה, כולל גיוס אחוז מסוים מגובה כלל החובות. זה יכול להוות אתגר משמעותי עבור רבים.
2. תלות בהסכמה של רוב הנושים: כדי שההסדר יהיה מחייב, נדרשת הסכמת רוב הנושים (מעל 50% מהם המחזיקים ב-75% מתביעות החוב). זה עלול להקשות על החייב, במיוחד אם ישנם נושים שלא מסכימים להסדר.
3. תהליך מורכב: התהליך כולל מספר שלבים, החל מהגשת הבקשה לנושים, דרך קבלת דעת הכונס הרשמי ובעלי תפקידים נוספים, ועד לאסיפה לצורך הצבעה. כל שלב מצריך תשומת לב רבה.
4. אישור בית המשפט: גם אם הנושים מסכימים, ההסדר דורש אישור של בית המשפט, דבר שעלול להוסיף זמן ועיכובים נוספים להליך.
5. הגבלות על החייב: במהלך התהליך, החייב עשוי לעמוד בפני הגבלות שונות, אשר יכולות להשפיע על ניהול חייו האישיים והעסקיים.
6. תנאים מחמירים: קיימים כללים ועקרונות שונים המפרטים את אחוז החובות המינימלי שיש להחזיר, מה שעלול להקשות על החייב להגיע להסדר.
7. סיכונים משפטיים: במקרים שבהם ההסדר לא מתקבל, החייב יכול להיתקל בתוצאות משפטיות חמורות, כולל חידוש הליך פשיטת הרגל או כינוס נכסים.
8. חוסר גמישות: ההסדר מחייב את החייב לפעול בהתאם לתנאים שנקבעו, דבר שעלול להגביל את האפשרויות שלו לשינוי או התאמה לפי הצורך.